<h1>ספר החינוך מצוה קס"ב</h1>
<h2>דף טז:</h2>
שלא לאכול שרץ הארץ, שנאמר [ויקרא י"א] וכל השרץ השורץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל. משרשי מצוה זו עם כל מה שבא באיסור המאכלות כבר כתבתי למעלה מה שידעתי, אין צורך להחזירו בכל אחת. מדיני המצוה כגון החילוק שחלקו זכרונם לברכה בשמונה שרצים האמורים בתורה משאר שרצים שהם נחשים ועקרבים חפושית ונדל וכיוצא בהן שאמרו ששמנה שרצים האמורים בתורה שיעור חיוב אכילתן כשיעור טומאתן שהיא כעדשה, ושיעור האחרים בכזית, וכל השיעורין הלכה למשה מסיני. ויתר פרטיה מבוארין במסכת חולין. ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. ועובר עליה ואכל כזית מתולעים שבארץ במזיד לוקה, ואם אכל משמנה שרצים אפילו כעדשה לוקה, בשוגג פטור.
